טניס משחקים לפי חוקים מיוחדים לו, לפי מידות מגרש קבועות, אך על מגרשים שונים, דשא, חימר, משטחים קשים, סינטטיים וסוגי שטיחים (בעיקר באולמות) וכמובן בעזרת כדור טניס ומחבט שזור במיתרים, כשלכל כלי תכונות ייחודיות ומשתנות. הבנת תכונות אלה והאפשרויות הגלומות בהם תעזור למאמן ולמקצוען לבחור את הכלי הנוח לו וגם לשפר את ביצועיו.
כמו כן קיימים מצבי משחק בסיסיים, הכוללים הגשות, משחק מאחור, משחק וליד הרשת.
ננסה להבין מעט מה מתרחש מאחורי הביצועים :
מכת ההגשה – SERVE
מה מקורות נאנרגיה
הקדמה
המחבט
המיתרים
קטעי הסיבוביות
תפקודי הכתפיים והמרפקים
מניעת פציעות ספורט
מסקנות
הקדמה
ההגשה העצימה זוכה לאחרונה לתשומת לב מיוחדת מצד חוקרים רבים. סיבה חשובה לכך נעוצה במאמצים הבלתי נלאים של השחקים להגביר את עוצמת החבטה.
מספר גורמים נלקחים בחשבון – תכונות המחבט ויכולות השחקן לשפר את עוצמת ההגשה שלו.. זה לא מקרי, למשל, שההגשות המהירות ביותר מבוצעות על ידי שחקנים בעלי יכולות גבוהות מהממוצע.
ההגשות המהירות בעולם
נשים
שם קמ"ש שנה גובה במ'
ונוס ויליאמס 191.5 1998 1.85
ברנדה שולץ 183.4 1994 1.88
סטפי גרף 183.4 1998 1.75
גברים
שם קמ"ש שנה גובה במ'
גרג רוזצקי 230.1 1998 1.93
מרק פיליפוסיס 226.9 1998 1.93
ריצ'רד קריצ'ק 217.2 1997 1.96
מרק ספין 217.2 1998 1.93
אלכס רדולסקו 215.8 1996 1.93
גורן יבניסביץ 212.4 1996 1.93
פיט סמפרס 212.4 1998 1.85
המחבט
שני מאפיינים עיקריים קשורים לעוצמת החבטה, המסה מאחורי החבטה והרכב חומרי המחבט. יצרני המחבטים שינו את מבנה והרכב החומרים במחבטים כדי לשפר את ביצועם. כמה מהשינויים נעשו בתחום הרכב החומרים – מעץ – למתכת – לחיזוק באמצעות סיבים מורכבים מחומרים שונים כגון גרפיט, קבלר ועוד. היקף ראש המחבט גדל , ברוחב המסגרת וגם באורכו. שני גורמים נוספים הקשורים במחבט הם מידת הקשיחות שלו ומשקלו. מחבט קשוח יותר מאפשר יותר עוצמה, כי פחות אנרגיה קינטית (תנועתית) נקלטת כשפני המחבט מתעוותים. לכן מחבטים קשיחים יותר מאפשרים ביצועים "כבדים" יותר באותה עוצמת הנפה.
לכל פס ייצור מידות שונות לגבי עוצמתו. מידות אלה לא תוקננו (סטנדרטים) בקרב היצרנים השונים. די אם נאמר שכדאי לקרוא את ספרות היצרן ולהתייעץ עם מומחה כדי להבין את משמעות הקשיחות היחסית של מחבט. אם ברצונך להפיק יותר עוצמה מבלי לשנות הרבה מאופן הביצועים שלך, מחבט קשוח יותר יועיל.
הוספת משקל לראש המחבט, ע"י הדבקת סרט אלומיניום באזורי שעה "3" ו-"9" גם יוסיף למסה. אם אתה מסוגל להפיק את אותה מהירות הנפה עם המסה הנוספת תפתח הגשה עם יותר עוצמה. כדאי לציין שהוספת המשקל תשנה את נקודת שיווי המשקל במחבט ואת ה"תחושה" שפיתחת למחבט. ייקח זמן לשרירים שלך ולמוח להתאים עצמך לשיווי המשקל החדש. הרבה מקצוענים משתמשים בסרט אלומיניום על ראש המחבט. פיט סמפרס, לדוגמא, מוסיף סרט למחבט שגם בלעדי הסרט נחשב ל"כבד".. כך שנוספים בין 30 ל-60 גרם למחבט ששוקל כ- 335 גרם.. באופן אנקדוטי (מעין אירוני) הידיעה משפיעה על יריביו שטוענים כי הם חשים הגשות "כבדות".
כמו כן, יצרנים טוענים שמסגרת ארוכה , 0.71 מ', ואולי קצת יותר, מפעילה יותר עוצמה לכדור. זו יכולה להיות עובדה נכונה. אלא שהיצרנים משתמשים בתכונה זו ע"י הורדת משקל המחבט. לכן, העוצמה שעשויה הייתה להצטרף מתאזנת ע"י הפחתת העוצמה כתוצאה ממחבט יותר קל…
בניסיון מעניין (1997) נתבקש פיליפוסיס להגיש במלוא עוצמתו הגשות עם מחבטים שונים – עם מחבטו האישי שאורכו 27" – 0.686 מ', עם מחבט ארוך במיוחד (29" = 0.737 מ' ) ומחבט עץ חדש. התוצאות הראו שלמרות שלא היה שינוי משמעותי בתוצאה (" 127" = 204 קמ"ש, 124" = 199 קמ"ש) רמת הדיוק אחרי 15 ביצועים הייתה – 52% עם מחבטו האישי, 80% עם המחבט הארוך ו-60% עם מחבט העץ.
בדיקה זו מוכיחה כי מחבטים ארוכים יותר לא מניבים הרבה יותר עוצמה, וההשפעה העיקרית נעוצה בטכניקה, ביכולת הפקת העוצמה של מצבו הפיסי של המגיש.
המיתרים
תפקיד המיתרים הוא לקלוט כמה שיותר אנרגיה קינטית (תנועתית) מכדור מתקרב ולהחזיר חלק ממנה באמצעות הכדור היוצא (ברודי, 1966). מחקר שנערך לא מזמן אישרר את תחושת השחקנים לפיה מיתרים יותר רפויים מניבים יותר עוצמה, לעומת מיתרים מתוחים מאפשרים שליטה ודיוק טובים יותר.
ייתכן שהדרך הטובה ביותר להוספת עוצמה למחבט היא לשנות את המתיחה. שני סוגי מתיחה – נמוכה יותר כדי להפיק יותר עוצמה. הירידה לא דרסטית, רק 5 – 6 ליבס (כ- 2.5 ק"ג) יכולים לעשות את ההבדל.
גמישות המיתרים פירושה היכולת שלהם להימתח ולחזור למצב המקורי. גידים טבעיים וגם מיתרים סינטטיים "רכים" יותר גמישים, ומאפשרים תוספת עוצמה למחבט. מגרעת עיקרית שלהם היא הבלאי המהיר. הטכנולוגיה המודרנית מנסה לתת לכך מענה שיוסיף עצמה, שליטה ויהיה יותר עמיד. . הם מעט יקרים יותר אך שווים את ההשקעה במידה והשחקן נחפש יותר עוצמה.
גם לעובי המיתר יש השפעה. מיתרים דקים יותר הם אלסטיים יותר והם יכולים לאגור ולהחזיר אנרגיה. מובן שגידים טבעיים עדיפים כי הם יכולים לשמר את הגמישות שלהם גם במתח חזק בעוד שמרבית המיתרים הסינטטיים יתחילו לאבד מהאלסטיות שלהם עם הגברת מתח מה שיוביל לתחושת קשיחות.
השפעת קטעי הסיבוביות
שימוש בכל פלגי הגוף בתהליך זרימה מתואם יכול לשפר את עוצמת החבטות, וההגשות בפרט. תהליך חבטה טובה מתחיל ברגליים, הלוחצות על הקרקע (כיפוף הברכיים) – כוח התנגדות מהקרקע חוזר לרגליים ומשם זורם למעלה לכיוון הברכיים, ומכאן מתקים סיבוב המותניים ומשם עובר לפלג גוף עליון ולזרועות המפעילים לבסוף את המחבט והחבטה. תהליך יעיל זה נקרא "השרשרת הקינטית (תנועתית)"
הולכת הרגליים גורמת לקיצור מעגל המתיחה כי הכתף נמשכת כלפי מעלה ובו זמנית ראש המחבט נע כלפי מטה. הגברת טווח תנועה זו מאפשרת לחובט ליצור יותר אנרגיה כי הכוח מופעל על פני טווח זמן רב יותר.
התנועתיות של הזרוע העליונה במהלך ביצוע הגשה חלקה במטרה להשיג מהירות מקסימלית נבדקה במספר מחקרים (אליוט, 1986, נופל, 1997). נמצא כי המהירות בקצה קטע גוברת ממרחק קרוב לציר למרוחק ממנו ומאפשר מעברים מהכתף-למרפק-לפרק-ולמרכז פני המחבט.
כמו בפעולת זריקה, ביצועי הגשות חלקות דורש תנועתיות מכל פלגי הגוף העליונים (זרוע עליונה, זרוע תחתונה וכף יד) אשר מתבצעת בטווח זמן קצר. הכתף, לדוגמא, מסתובבת 'החוצה' לפני הסיבוב 'פנימה'. טווח התנועה במהלך הסיבוביות הזו הוא בסיבות 80 מעלות. העמדת החיצונית של הזרוע העליונה תושג בדרך דינמית, כפי שנצפה בפעולות זריקה אחרות. עמדה מעוקמת זו עוזרת למתיחת השרירים הסובבים בעת מתיחה. הזרוע גם מסתובבת במהירות בשלב ההאצה של פעולת ההגשה כשהיא נעה בטווח של כ-52 מעלות.
תפקיד הפינון (סיבוב לפנים) הוא להעמיד נכונה את ראש המחבט לקראת המגע עם הכדור ולא תורמת במיוחד למהירות המחבט. פרק היד נמתח בשלב העקימות ובמהירות 'נופל' בשלב ההאצה. 'נפילת' פרק היד מהווה תרומה עיקרית למהירות ראש המחבט. הפרק נע ממצב של סטייה אנכית למצב של סטייה אופקית בעת המגע. סטייה זו היא תופעה טבעית של פעולה השלכה שכמובן תורמת למצבו של ראש המחבט.