הנרקוד?

"הנרקוד" הוא שמו של סרט העוסק בצורך האנושי לקרבה. הצורך לזה מושג בסרט בעזרת ריקוד זוגי.

בתוכנית ההרצאות   TED מספר לנו החוקר סטיוארט בראון על כלבת "הסקי" המבצעת מחול עם דוב צפוני ובכך מונעת קרב לחיים ולמוות ביניהם.

חכמת החיים מדברת על חיבור אנושי:

היום מתגלה שיטה המצרפת את כוח הנתינה המצוי בטבע לכוח האגואיסטי שלנו. בלעדיו לא נוכל יותר להשיג חיים טובים בעולמנו.החיבור האנושי בינינו יתבצע ב"צעדי ריקוד" של ניתוק וקשר ולא בפיצוץ כמו במאיץ חלקיקים.

הקפיטליזם הושחת. אין לו יותר מה להציע לדור הצעיר. דור ה-A  מחפש איכות והשיטה נותנת לו אותה. "ריקוד החיים"  פותח לאנושות הכרה מי אנחנו, ולאן אנחנו מתפתחים? דרכו נשיג במה עלינו להתרכז על מנת להתגבר על כוח הדחייה ההדדית איתו נולדנו בהכרח.

בדרך אל העושר (האושר)

האיכר ואשתו חיו באושר וביושר בכפר.

זוהי השנה ה15 שהוא זורע את זרעי החיטה, משקה את האדמה, מנכש את העשבים, מלטף את השיבולים הזהובות באהבה – ומצפה ליבול בתקווה.

וכשמגיע  זמן הקציר, את הגרגרים מוביל היה לטחנה.

את הקמח היה מביא הביתה מהטחנה, אשתו את הלחם אפתה באהבה גדולה  ואת הלחם הוא מכר לאנשי הכפר.

משהו היה בלחם הזה. שהיה טעים מאין כמותו.

ככה 15 שנים תמימות. האיכר מאושר בחלקו, האישה שמחה בעמל כפיה

ואנשי הכפר שבעים ומרוצים.

והנה לכפר הגיע אורח שהתארח אצל האיכר , והאישה הגישה את  הלחם הטרי בצד התבשילים המיוחדים השמורים לאורחים…..

והאורח התעניין :

" כמה דונמים יש לך? איך אתה  מגדל את החיטה? כמה פועלים יש לך? וכמה אתה מרוויח?"

והאיכר בתמימותו  סיפר שאת מה שהוא "זורע הוא קוצר", את הקמח הוא מביא הביתה ואשתו – אופה את הלחם – והקונים הקבועים מבטיחים  לו את פרנסתו בכבוד.

"אתה יודע את סוד העושר?"

"מעולם לא חשבתי על כך."

"יש לך כאן הזדמנות יחידה  במינה להתעשר."

"אתה  לא מבין אורחי היקר, איני צריך להתעשר, אני חי ושמח בחלקי."

"ראה, אם תגדל את החיטה על 200 דונם, תשלש  את כמות הקמח, אשתך תאפה כמות  גדולה יותר של כיכרות לחם, אתה תרוויח יותר כסף, את הכסף תשקיע בבורסה, מהרווחים תקנה קומביין גדול שיחסוך בשעות העבודה, יהיה לך זמן פנוי לבלות, ליהנות, לראות עולם…."

וואלה! יופי של רעיון. והוא החל לחשב חישובים. ללוות כספים. לרכוש את הכלים החדשים, להעסיק מספר גדול של פועלים שיכשירו את אדמת החווה – לזריעת החיטה.

ובעונה הראשונה היבול לא היה משהו, והלחם – איבד משהו מטעמו וריחו ….

עננה של דאגה העיבה על האיכר ואשתו.

הביטו  בעצב האחד בשנייה,,,,ואז נזכרה האישה, איך את הקמח לשה בעשר אצבעותיה, באהבה גדולה, ובלבה תפילה  – שהכיכר הזו  וכל חברותיה יסבו אושר בריאות ושמחה לכל אנשי הכפר.

ובשעה שנזכרה באותם ימים,  נאנחה אנחה עמוקה:

"אבד לנו סוד האהבה."

עד שהגעת

עד שהגעת, חיכיתי לך, חיפשתי אותך, לא ידעתי מה ומי, ימים ולילות של חוסר שינה על מיטה טיפולית רעועה, רעב וצמא למשהו שישביע, בהלה מהתהום שהתעמקה בי, עייפות, ייאוש והכל באפילה.

עד שהגעת, זלגו הדמעות, רעשים וצלילים צורמים פיצצו את אוזניי, האשמתי את עצמי, ביקשתי סליחה, הכאב הלך והתעצם בכל עצמותיי, נזקקתי לעזרה.

עד שהגעת, היו כל כך הרבה סימני שאלה, ואולי הגיע הזמן להרים ידיים, ולעצור הכל… אך החיים חזקים יותר מהאדם, אש החיים יכולה לשרוף, להבהיל, לשתק, ואין מנוח.

עד שהגעת, הייתי אבודה, מהלכת ואין לי לאן, שוקעת ואין תחתית, מסביבי בולענים שניסו לטרוף אותי, פחד, אימה, ללא אחיזה.

ברגע הכי שפל, ברגע שכבר הכל מטושטש, ואין סיכוי, ואין אני…. פתאום הופעת, ללא התראה, כהרף עין. הרוח שבך ניקתה את האבק על נפשי, המים שבך הרוו את צמאוני, מי מעיין טהורים שקופים, ייצבת את חדרי ליבי שנשענו על עץ נטוע שורשים והבאת איתך ים של אוצרות שלא ידעתי על קיומם, הבאת אמת, ותקוות, הבאת ברכות וחיים , חבשת את פצעיי, ריפאת את יסוריי, איתך השמחה, הצחוק, החיוך …ואני שציפיתי להרבה פחות…. מופתעת ויודעת שכדי להנות ולהעריך את האור, צריך קודם להכיר ולשנוא את החושך.

כולנו בסירה אחת בני ברוך?

כאשר אבותינו עלו ארצה הם לא התלוננו על כך ש"ימין ושמאל רק חול וחול". הם הסתפקו במועט, חלקם מכורח הנסיבות וחלקם בגלל החזון האידיאלי שפעם בליבם. אך לכולם הייתה מטרה ברורה שהניעה אותם ונתנה להם כוח לעמוד בתנאים הקשים – תקווה לעתיד טוב יותר. מאז אותם זמנים לא חלף זמן כה רב, אך העולם השתנה באופן קיצוני. החזון האידיאלי "פשט את הרגל", והתקווה הפכה לחרדה בלתי פוסקת לגבי העתיד הלוטה בערפל. אך עוד לא אבדה תקוותנו. בחכמת הקבלה נמצא הצופן לעתיד טוב יותר. הקבוצה הקבלית "בני ברוך", בראשותו של הרב לייטמן, פועלת רבות למען מטרה נעלה זו.

קשה למצוא בימינו אדם רגוע ושמח. גם כשלא חסר לנו כלום אנחנו לא מרוצים. יש איזו מועקה בלב, חוסר וודאות ומבוכה. לא פלא שהחקלאים בערבה שוקלים לגדל קנאביס רפואי בשל הביקוש הרב לאמצעי הרגעה בתוך סיר הלחץ הזה. אינספור גורמים שאינם בשליטתנו משפיעים על החיים שלנו וזה משגע אותנו.

השינוי העיקרי שהתרחש בעולם הוא ברמת הקשר בין כולם. הכול משפיע על הכול וכולם תלויים בכולם. אנחנו חיים כעת בעולם אינטגרלי, מקושר. מה שקורה בקצה אחד של העולם משפיע ישירות על יתר החלקים. אם למישהו יהיה רע, כולנו נסבול מכך. מה שמתרחש באירופה, העומדת חסרת אונים בפני גל המהגרים שהציפו אותה, מעיד עד כמה זה נכון. כולנו בסירה אחת בים הסוער הזה, ולטובת כולם כדאי לנו ללמוד כיצד שורדים בעולם מקושר שכזה.

המקובלים, אשר חדרו לעומקה של תכלית הבריאה וחקרו את רשת הכוחות שמניעה את תהליך ההתפתחות, גילו אור רב בקצה המנהרה. בסופו של דבר, כל הפרטים שקיימים בבריאה יהיו מחוברים ביניהם בהרמוניה מופלאה, בהדדיות מושלמת, כמו איברים בגוף אחד.

בסוף תהליך ההתפתחות, האנושות כולה תגיע לרמת קיום נשגבה זו. השאלה היא כיצד נגיע לשם. עומדות בפנינו שתי דרכים. האחת היא דרך ההתפתחות הטבעית, שהיא ארוכה עד מאד ורבת ייסורים. אך קיימת גם דרך אחרת, של פיתוח הכרה ומודעות. בדרך הראשונה כוחות הטבע ידחפו אותנו קדימה על ידי מכות. בדרך השניה אנחנו בעצמנו נרצה להתפתח ולהשתנות לטובה.

כדי ללכת בדרך הטובה עלינו לשנות את התפיסה שלנו מ"אני" ל"אנחנו". האגו המשתולל מסמא את עינינו ולא מאפשר לנו לראות שאנו יכולים ליצור כאן גן עדן, שיש ביכולתנו לספק לכל אדם את כל מחסורו, אם רק נשנה את הגישה האגואיסטית שלנו ונחשוב על טובת כולם. בתמונה הסופית האנושות תתאחד כולה כמשפחה אחת. אל לנו לחכות למכות שיעוררו אותנו לכך. אפשר להקדים תרופה למכה, וזה מה שמציעים בארגון בני ברוך, מתוך דאגה עמוקה לגורל האנושות.

הפתרון לכל הבעיות

בעיות הן לא המצאה חדשה. עם בריאת העולם ובמיוחד עם היווצרות האדם, לא חסרו בעיות. מקטנות ועד גדולות ובכל תחום שאפשר רק לדמיין, לכל אחד ואחת מאתנו יש בעיות מכל מיני סוגים. אם נתבונן במהותן של הבעיות וננסה לאתר מכנה משותף שמגדיר מצב או תופעה מסוימת כבעיה ניווכח לגלות נתון מעניין. כל בעיה מתחילה עם התנגשות מסוימת בין הרצוי למצוי. אותו פער מורגש ונחווה על ידינו כבעיה.

במילים אחרות, אם יכולנו לקבל את המציאות כפי שהיא ללא התניות וללא ציפיות היינו מגלים שאנחנו חיים בגן עדן מושלם נטול בעיות לחלוטין. אם נתמקד בנושא, נמצא כי מה שגורם לנו בעיות בחיינו, הוא לא פחות ולא יותר מעצמנו בכבודנו ולא הרהיטים או הבוס שלנו. לו היינו יכולים לנטרל את ההשפעות של המחשבות והביקורת שלנו על המציאות ועל אופן התנהלותה היינו נפטרים מיד מכל בעיה וסבל. חשוב לציין ולהדגיש כי הימנעות מסבל אין הכוונה לנטרול הרגשה של כאב. כאב הוא תופעה פיזית אך סבל לעומתו הוא היחס שלנו לאותו כאב ואותו יחס הוא שגורם לנו ברוב המקרים לבעיות בחיים.

לשם ההמחשה ניתן דוגמה, אם אדם הפסיד סכום כסף גדול באופן פתאומי ונותר ללא כסף, הוא יכול לקבל זאת כהזמנה להתחלה חדשה ולהכוונה מכורח המציאות לפנות לתחומים חדשים או לגלות את עצמו מחדש. באופן זה המקרה לא יהווה עבורו בעיה או סבל כי אם מעין הפנייה למקום חדש בחייו והתחלה של הדבר הבא. אם אותו אדם התייחס לכספו כמשהו שיוצא ונכנס, ממש כמו אויר, וכאל דבר שמלכתחילה לא היה שייך לו אלא לעתים מזדמן לידיו עבור שימוש מסוים ולעתים נלקח, אז יש סיכוי גבוה שהמצב שפקד אותו לא יוגדר כבעיה בעיניו.

במקרה שאותו אדם שהפסיד סכום כסף נכבד, היה קשור מאוד לכספו ותלה בו את כל אושרו ועתידו, התוצאה של אותו הפסד תהיה עגומה למדי והאדם ירגיש שהוא נמצא בבעיה חמורה. אנשים שנכלאו לסיטואציות מסוג זה מגיעים אפילו עד קיפוח נפשם.

החכמה היא לסגל יחס נכון ובריא לחיים, טרם מצאנו עצמנו טובעים בבעיות מכל כיוון. להפנים שכלום לא באמת שייך לנו ואנו רק מתבוננים במציאות וחווים אותה אך לא שולטים בה ולא יכולים לנבא מה יקרה או באמת לעשות משהו שישנה את מה שאמור לקרות מלכתחילה.

אדם יכול לחיות חיים ללא בעיות אם רק יפנים את מקומו בבריאה ויסגל יחס נכון ובריא למציאות. אנו חיים במציאות של שינויים בלתי פוסקים ורק אם נזכיר זאת איש לרעהו ונתבונן דרך משקפיים נכונות על המציאות, נגלה שהחיים ממש טובים.

על משחק מלכים ושרים ורמי מעלה

לבטח נתקלתם בשמות של מלכים גדולים ונדירים, כאלו המוגדרים כמנהיגי מליונים מבני האנושות וגם של מיליארדים. גם התוודעתם לכאלו אשר בחתימת ידם המציאו חוקים שעמדו לזמן נצח ואלפי שנים, או כאלו שבהבל פיהם שהמציאו, גרמו למדינות שלמות לקרוס ולהתמוטט או להזניק עצמם לחיים טובים ומשובחים… ועוד ועוד.

אך כאן נשאלת אליכם שאלה, האם כל אלו הדמויות המאוד עוצמתיות, המלכים והרוזנים וה… פעלו מתוך עצמם, מתוך חכמתם, מתוך כוחותיהם שלהם…?
חכמת הקבלה מסבירה נחרצות כאן ומלמדת, כי לאף אחד מהם לא היתה זכות ויכולת לעשות משהו מעצמם. אלא שכולם היו מופעלים מלמעלה במאת האחוזים וממש,. גם זה שהכריע מדינות והצליח בכל שעה תמיד ומעבר לכך. ..

בחכמת הקבלה מוסבר לעניין זה, המשפט 'לב שרים ומלכים ביד ה' '.

הדבר אומר, כי כל אלו הנחשבים כגדולי עולם, מופעלים דרך הכח העליון, בלבד!

הכח העליון בחר בהם לבצע מהלכים שרצה שיהיו, והשתמש דרכם לביצועם.

לכן, אם תתרשם מאוד מיכולותיו של מנהיג עולמי זה או אחר שעסק לדבר מסויים ומאוד הצליח, או כל דוגמא עניינית אחרת, הרי תדע כי היה בסך הכל כלי, מכשיר, כדי להפעיל דרכו

את רצון העליון בעולמנו. ומשום כך ניתנו לו יכולות ותכונות מיוחדות למילוי תפקיד או תפקידים מיוחדים.

אז כשמאוד תתרשמו, זיכרו כי אלו מוצלחים הם, שהרי נבחרו וקבלו תפקיד… מהעליון, הבורא!
הדבר בעצם מוסיף ומסביר לעניין חופש הבחירה של האדם בעולמנו אם קיים… או לא!!
לאדם בעולם זה יש רק זכות בחירה אחת, יכולת אחת בלבד, והמדובר הוא על היכולת היחידה לבחור קבוצה שממנה יקבל חסרון, רצון, השתוקקות…. לכח העליון.

כשמדרך חסרון זה, שלקחו בלבד, דרכו ואך ורק דרכו, יוכל להמשיך משימתו בעולם זה, לגלות, אבל ממש לגלות, את הבורא!!!
אז אל תשכח המשפט הידוע מאוד 'אין עוד מלבדו'. המלמד כי כל מחשבותיו ורצונות והחלטותיו של כל אדם, הן מהעליון בלבד. לכן ראוי ולזכור כי כל שעובר מסביבך ומלפניך ומעליך ובצדדים… וכל שאתה שומע ובוחן וממנו רבות גם מתרגש…. הכל הכל זה הוא, אותו הכח אין עוד מלבדו!… כולל מה שעובר לך בראש לאחר קריאת… מאמר זה!!!

תרגיל מס. 1

תכין את עצמך לכל הדברים שמתגלים, שזה הבורא שולח לך. פשוט נסתר אחרי כל דבר שבעולם ומגלה לך את הדבר הזה. שאתה מוכן, אתה מיד מגלה, "או, ככה הוא רוצה שאני אתנהג, ככה הוא רוצה שאני אגיב, ככה הוא רוצה שאני אתן כזאת תגובה" וכן הלאה. תתחיל מזה… תתרגל בצורה כזאת לקבל את המציאות. הכול בא מהבורא והכול כדי להזמין ממך התגברות וכדי להתקשר אליו עוד יותר ועוד יותר. התגובה שלך בהתאם לזה היא צריכה להיות פנימית, לאו דווקא בכל מיני פעולות פיסיות. אלא ביחס, שאתה מזהה שככה הבורא מגיש לך את העולם, את החיים, את המציאות, יחס של בני אדם, הכול, הוא הוא הוא הוא עומד אחרי כל הדברים. בוא אנחנו נתרכז על התרגיל מספר אחד. זהו.

טניס בישראל

מגרש טניס מקורהטניס התחיל להתפתח יחסית מאוחר בישראל. ציון דרך מרשים נוצר בשנת 1976 כאשר שישה אנשים מישראל, אנגליה וארה"ב הצליחו להקים בארץ מרכז לטניס הנקרא כיום המרכז לטניס בישראל. ארגון זה הינו ארגון ללא מטרת רווח וכיום מעל לעשרים אלף ילדים זוכים ליהנות משירותיו ברחבי ישראל באמצעות ארבע עשרה מרכזי טניס. בכל המרכזים ישנם כמאה שבעים ושניים מגרשי טניס שמתוכם חמישה הם מגרשי חימר.

הרעיון המקורי היה להפוך את הטניס לספורט לכלל העם כמו שיש לכל אחד בבית מכונת פסטה ולשמש כאחד מארגוני הרווחה החברתיים המובילים בארץ באמצעות תוכניות שמשתלבות בחיי הקהילה ולצד הערכים החברתיים גם מציג רמה מקצועית גבוהה ומובילה. כל זאת נעשה באמצעות מתקנים ומגרשים ברמה גבוהה שנבנו בפריפריה, באיזורי מצוקה ומקומות שונים המאפשרים לילדים מאיזורים אלו לעסוק בטניס במקום לבזבז את זמנם בעשייה חסרת מעש או במעשים לא חוקיים. מעבר למתקנים ישנם מאמנים איכותיים ובעלי מקצוע שמובילים ילדים אלו למצויינות.

דווקא המרכז שנפתח בהתחלה, עוד בשנת אלף תשע מאות שבעים ושש נבנה ברמת השרון. לא בדיוק עיירת פיתוח אך כך יצא ששנה אחר כך גם נחנך שם איצטדיון קנדה המשמש עד היום את נבחרת הדיוייס והפדרציה של ישראל.

בין השמות שגדלו במרכז שברמת השרון אפשר למצוא את עמוס מנסדורף, גלעד בלום, אנה סמאשנובה, ציפי אובזילר, הראל לוי, נועם בר, אייל רן, אילנה ברגר ורקפת בנימיני ועוד.

מקורות הטניס המודרני – חלק ג’

בחלק האחרון של המאמר דיברתי על כך שהחוקים כמעט ולא השתנו בטניס מאז שהפכו לסטנדרטיים על ידי הפדרציה הבינ"ל לטניס. השינוי המרכזי שכן התרחש הוא הכנסת מערכת שוברי השיוויון שתוכננה ע"י ג’ימי ואן הלן ואיפשרה את חזרתו של הטניס כענף אולימפי לאולימפיאדה מה שגרם לפופלריות עצמו שלו במשחקי סיאול בשנת 1988.

גביע דיוויס שהוא תחרות שנתית בין קבוצות לאומיות של גברים התחיל בשנת 1900 והמקבילה הנשית שלו היא הפד קאפ שנוסד בשנת 1963 במשך שנת חגיגות היובל להיווסדו של הITF. בשנת 1926 החל תור הטניס המקצועי הראשון עם קבוצה של טניסאים אמריקאיים וצרפתיים שהציגו טניס מקצועי לקהל. המפורסמים שבהם היו האמריקאי ויני ריצ’רדס והצרפתייה סוזן לנגלן. בזמן ההוא ברגע שטניסאי הפך למקצועי הוא כבר לא יכל להתחרות התחרויות החובבים המרכזיות אך השמועות שנפצו בסוף שנות ה60 על כך שטניסאים חובבנים לוקחים כסף באופן לא חוקי, בוטלה הפרדה זו וכיום כל טניסאי יכול או יכולה להתחרות בכל תחרות שהוא רוצה. כמובן שהטובים שביניהם מתפרנסים מהענף וכסף גדול החל לזרום אל התחום בדמות זכויות שידור, מכירת זכיונות, פרסום ועוד.

בהמשך נוסד היכל התהילה הבינ"ל לטניס, מוזיאון שאינו למטרת רווח ברוד איילנד המכיל אוסף גדול במיוחד של מזכרות מתחום הטניס לצד מתן כבוד ובמה לשמות ולשחקנים מכובדים מכל העולם. בכל שנה מתקיים טורניר ברחבת המוזיאון לרגל הכנסת שמות נוספים להיכל התהילה.

כדור מחבט כדור ומחבטהקפצות רשת

מקורות הטניס המודרני – חלק ב’

כדור קופץמרי אוואינג אאוטברידג’ הקימה את מגרש הטניס הראשון באמריקה בסטאטן איילנד בניו יורק וערכה את האליפות הארצית הראשונה לטניס בארצות הברית בשנת 1880. המנצח – אנגלי בשם וודהאוס זכה בגביע כסף בשווי מאה דולרים לאחר שניצח את יריבו הקנדי.

באותה תחרות היה גם משחק זוגות שנוצח ע"י זוג מקומי. אחד האתגרים בתחרות היתה העובדה כי לכל מועדון היו כללים שונים במעט וכן גודל הכדור יכל להשתנות ממועדון למועדון. תפקידה של התאחדות הטני הארצית היתה לדאוג לסטנדרטים זהים, לאירגון תחרויות וכן לתיאום החוקים והכלתם על כולם ללא יוצא מן הכלל.

התחרות לגברים יחידים שכיום נקראת בשם US OPEN נערכה לראשונה ב1881 בקזינו ברוד איילנד והתחרות הארצית לנשים יחידות נערכה לראשונה ב1887 בפילדלפיה. הטניס הפך עם הזמן גם לפופלרי בארץ בה החל הטניס האמיתי את דרכו, בצרפת. תחרויות שונות החלו בצרפת בשנת 1891 ועד ל1925 היו פתוחות אך ורק לטניסאים שהיו חברים במועדוני טניס צרפתיים. עד היום התחרות בווימבלדון, הUS OPEN בארצות הברית וFRENCH OPEN יחד עם הAUSTRALIAN OPEN שהחלה לראשונה ב1905 נותרו 4 התחרויות היוקרתיות ביותר בענף, וכל הארבעה יחד מכונים בשם הסלמס המרכזיים. ביטוי שנלקח מענף הברידג’ ולא כפי ששוגים לחשוב כי הוא לקוח מענף הכדורסל. החוקים הפכו לאוניברסליים בשנת 1924 באמצעות הפדרציה לטניס מדשאות הבינלאומית שכיום ידועה בשם ITF הפדרציה הבינלאומית לטניס והם נותרו פחות או יותר יציבים בשמונים השנים שחלפו מאז.

המשך קריאה

 

מקורות הטניס המודרני

כדוריםבין השנים 1859-1865 שני חברים בשם הארי גם ואגואירו פררה פיתחו משחק שהיה שילוב של משחקים שונים שהיו נהוגים בתקופתם ושהם נהגו לשחק במגרש הדשא של פררה בברמינגהאם באנגליה. מאוחר יותר ב1872 יחד עם 2 רופאים מקומיים הם ייסדו את מועדון הטניס הראשון בלמינגטון ספא. שנה מאוחר יותר ב1873 קצין אנגלי בשם וולטר קלופטון ווינגפילד תכנן ורשם כפטנט משחק דומה שלו הוא קרא שפאיריסטיק או בקיצור סטיקי שנועד לבדר את אורחי המסיבות באחוזת חברו בווילס. רבים מהחוקרים המודרניים סבורים שלווינגפילד מגיע לא מעט מהקרדיט לפיתוחו של משחק הטניס המודרני בשונה ממשחק הטניס האמיתי. ווינגפלד בנה סט מדהים בקופסה של רשת, עמודים לרשת, מחבטים וכדורים שאיפשרו לקחת את הטניס האמיתי המקורי, משחק המלכים, המורכב מאוד שהצריך בנייתם של אולמות מקורים ויוקרתיים ולהפוך אותו למשחק פשוט הרבה יותר שכל זוג ילדים יכול לשחק בגינה.

ווינגפלד היה איש שווק מצויין והצליח לפזר את המשחק שלו בכל העולם. היו לו קשרים טובים מאוד באליטה של אותם זמנים וסוברים שהוא הצליח לשלוח אלפי מארזים של המשחק שלו בשנה הראשונה של 1874. התחרות העתיקה ביותר של טניס בעולם – אליפות ווימבלדון שוחקה לראשונה בלונדון ב1877. התחרות הראשונה כללה דיון מעמיק לגבי הסטנדריטיזציה של חוקי המשחק. מרי אוואינג אאוטברידג’ חזרה מברמודה לארצות הברית בשנת 1874 עם ערכה של שפאיריסטיק והפכה לאוהדת מושבעת של המשחק לאחר שצפתה בקצינים בריטיים משחקים אותו.

המשך קריאה