מקורות הטניס המודרני – חלק ב’

כדור קופץמרי אוואינג אאוטברידג’ הקימה את מגרש הטניס הראשון באמריקה בסטאטן איילנד בניו יורק וערכה את האליפות הארצית הראשונה לטניס בארצות הברית בשנת 1880. המנצח – אנגלי בשם וודהאוס זכה בגביע כסף בשווי מאה דולרים לאחר שניצח את יריבו הקנדי.

באותה תחרות היה גם משחק זוגות שנוצח ע"י זוג מקומי. אחד האתגרים בתחרות היתה העובדה כי לכל מועדון היו כללים שונים במעט וכן גודל הכדור יכל להשתנות ממועדון למועדון. תפקידה של התאחדות הטני הארצית היתה לדאוג לסטנדרטים זהים, לאירגון תחרויות וכן לתיאום החוקים והכלתם על כולם ללא יוצא מן הכלל.

התחרות לגברים יחידים שכיום נקראת בשם US OPEN נערכה לראשונה ב1881 בקזינו ברוד איילנד והתחרות הארצית לנשים יחידות נערכה לראשונה ב1887 בפילדלפיה. הטניס הפך עם הזמן גם לפופלרי בארץ בה החל הטניס האמיתי את דרכו, בצרפת. תחרויות שונות החלו בצרפת בשנת 1891 ועד ל1925 היו פתוחות אך ורק לטניסאים שהיו חברים במועדוני טניס צרפתיים. עד היום התחרות בווימבלדון, הUS OPEN בארצות הברית וFRENCH OPEN יחד עם הAUSTRALIAN OPEN שהחלה לראשונה ב1905 נותרו 4 התחרויות היוקרתיות ביותר בענף, וכל הארבעה יחד מכונים בשם הסלמס המרכזיים. ביטוי שנלקח מענף הברידג’ ולא כפי ששוגים לחשוב כי הוא לקוח מענף הכדורסל. החוקים הפכו לאוניברסליים בשנת 1924 באמצעות הפדרציה לטניס מדשאות הבינלאומית שכיום ידועה בשם ITF הפדרציה הבינלאומית לטניס והם נותרו פחות או יותר יציבים בשמונים השנים שחלפו מאז.

המשך קריאה